המון דברים שלא ידעתם על מכונות מזון אוטומטיות

אנחנו פוגשים אותן בכל מקום – בבתי ספר, בתחנות רכבת, בבתי מלון, בבסיסי צהל, במוסדות ציבור, וגם (אם יש לנו מזל ונפלו בחלקנו מנהלים קשובים ומתחשבים במיוחד) במקום העבודה שלנו. אנחנו חולפים על פניהן מספר פעמים בכל יום, ולרוב, אנחנו איננו מודעים לקיומן, עד… עד שמופיע עליהן שלט "המכונה מקולקלת". ואז, זעמנו מתעורר, כי "מה זאת אומרת מקולקלת? אני רעב/צמא כאן ועכשיו!!"

אבל, מאחורי אותן מכונת מזון, מכונות שתיה או מכונות קפה אוטומטיות (שכרגע, מתחשק לך לבעוט באחת מהן) מסתתרת היסטוריה עשירה ומלאה פרטים פיקנטיים, תרתי משמע. לנוחותכם, ריכזנו X עובדות, שבוודאי שלא ידעתם על המכונות המופלאות האלה:

המצאת המכונה האוטומטית הראשונה מיוחסת להרון מאלכסנדריה (או הירו). המכונה, שהוצבה במקדשים במצרים ושימשה לממכר מים קדושים, פעלה בעקרון פנאומטי פשוט למדי: מטבע בן חמש דרכמות שהוכנס בחריץ העליון של מיכל דמוי מייחם, נפל על פס מתכת. משקלו, גרם להרמת פקק קטן שאיפשר לכמות קטנה של מים לזרום לתוך בקבוקון. כאשר נפל המטבע מפס המתכת, האיזון הושב וזרימת המים נעצרה. אותו עקרון (שימוש בשיווי משקל) הנחה את מפתחי המכונות הראשונות, לפני הכנסת השימוש באמצעים אלקטרוניים.

המכונה האוטומטית הראשונה אשר הוצגה לציבור בלונדון בשנות ה-80 של המאה ה-19, נבנתה על ידי Percival Everitt ומכרה בתחנות הרכבת של העיר דברי דואר (בולים, מעטפות, גלויות וכד').

רישום הפטנט הרשמי הראשון על מכונת ממכר אוטומטית בוצע על ידי אנגלי בשם Simeon Denham בשנת 1857.

מינוף נוסף לאוטומציה של המכונות לממכר עשה Richard Carlisle (או Carlile, הדעות חלוקות על האיות הנכון של שמו), מוציא לאור ובעל חנות ספרים לונדוני, כאשר הציב מכונה אוטומטית לממכר ספרים. המטרה הרשמית של הצבת המכונה הייתה להגביר את מכירת הספרים, אותם ההסטוריונים טוענים כי היתה סיבה נוספת ופיקנטית לאוטומציה: קרלייל מכר ספרים אשר נאסרו למכירה על ידי השלטונות (כ"The Age of Reason" של Thomas Paine). על ידי העברת המכירה למכונה האנונימית, יסיר מעצמו את האחריות (או כך לפחות חשב, מאחר ובית המשפט בכ"ז הרשיע אחד מעובדיו באחזקה ובמכירת חומר אסור לקריאה דרך המכונה, מאחר והעובד לא הצליח להוכיח כי המכונה הינה אכן אוטומטית ושאין לו מעורבות במכירה עצמה).

לארה"ב, הגיעו מכונות הממכר האוטומטיות הראשונות ב-1888 על ידי Thomas Adams Gum Company והן שימשו לממכר גומי לעיסה ברציפי הרכבת של העיר ניו יורק.

בשנת 1895 התחילו לצוץ "מסעדות אוטומטיות בלחיצת כפתור" בהולנד ובגרמניה.

ביום הראשון לפתיחתה (ביוני 1895) גרפה המסעדה האוטומטית הראשונה בברלין (שעוצבה ונבנתה ע"י Max Sielaff) רווח עצום. רווח זה נוצר מ-5,400 כריכים, 9,000 כוסות יין ו-22,000 כוסות קפה שהוזמנו על ידי הלקוחות שבאו לחזות בחידוש.

ביוני 1902 עשו Horn & Hardart את הצעד הראשון בהכנסת המכונות האוטומטיות לתחום המזון בפילדלפיה. המסעדה הקטנה שפתחו השניים לא הכילה שולחנות, אלא דלפק ו-15 כסאות בר, והכירה לתושבי פילדלפיה את הקפה בנוסח ניו אורלינס (המשולב בציקוריה). ב-1907 נפתחה מסעדת מזון מהיר בוושינגטון, אשר הציעה לסועדים בה עוגה ומאפה בשיטה האוטומטית. לניו יורק הגיעה הבשורה האוטומטית רק ב-1908.

ב-1991 פגש העולם לראשונה את מכונות הקפה בטעמים, קפוצ'ינו ואספרסו. למרות שכבר ב-1960 הייתה קיימת מכונת Single cup coffee, הטעמים האמיתיים והמגוונים הגיעו רק כשלושה עשורים לאחר מכן.

בארה"ב ישנה כמות המכונות הרבה ביותר בעולם, אבל דווקא יפן (עם 3.8 מיליון מכונות אוטומטיות, 2.2 מיליון מהן מוכרות משקאות קלים) היא זו נחשבת לפורצת דרך ולמעצמה בתחום המכונות האוטומטיות לשתייה, מזון ואחרות, מאחר והיא רותמת את המכונות האוטומטיות לטובת תרומה לקהילה ופעולות סביבתיות נוספות. למשל, מעקב ושמירה על ציפורים (כ,- Okinawa railציפור ממשפחת הרליתיים), עובדי קוקה קולה ביפן משתפים פעולה עם רשויות האכיפה ומדווחים למשטרה ולכוחות ההצלה ועוד. הלכתם לאיבוד בעיר יפנית? גשו לאוטומט הקרוב ביותר. החל משנת 2005, כל המכונות האוטומטיות ביפן מצוידות בשלט המציין את מיקומן המדויק.

החל משנת 2003 מיקמה קוקה קולה ברחבי יפן אלפי מכונות Disaster-relief vending machines. למכונות מקור מתח עצמאי, והן מתוכנתות לכך, שבעת חרום (רעידת אדמה או צונאמי) הן תספקנה לקהל הרחב שתייה חופשית, ללא גביית תשלום.

צריכת החשמל של המכונות האוטומטיות ירדה בעשרות אחוזים בשני העשורים האחרונים. המצאות כמכונה המקבלת את כל המתח לו היא נזקקת מפאנל סולארי (ואף אוגרת אותו לשעות בהן אין שמש) מקלות על כיסם של ספקי השירות ואף משרתות את המגמה הירוקה בעולם.

בשנת 2010, ארקנסו הייתה המדינה היחידה בארה"ב, אשר כחלק מהמלחמה בהשמנת-יתר של בני נוער, אסרה על הצבת מכונות מזון ומכונות שתייה בשטחי בתי הספר שבתחומה. שאר מדינות ארה"ב חוקקו חוקים שכיוונו את ספקי המכונות להזין אותם במזונות בריאים יותר. באותה שנה, על פי סקר Centers for Disease Control, ב-43% מבתי הספר היסודי, 89% מחטיבות הביניים ו-98% מהתיכוניים בארה"ב הייתה מוצבת לפחות מכונה אוטומטית אחת.

גם משרד הבריאות הישראלי פרסם הנחיות-תכולה מדויקות, אשר מורות לספקיות מכונות מזון ומכונות שתייה מהם סוגי המזון והשתייה המומלצים לממכר בבתי הספר. בין פריטי המזון ניתן למצוא פירות וירקות טריים ושטופים, מעדני חלב שונים (עד 3% שומן), דגני בוקר דלי סוכר (במנה אישית) וכריכים עם ממרחים שונים בתוספת ירק. בתחום השתייה, ממליץ משרד הבריאות על בחירה בין חלב, שוקו, מים, מיצים טבעיים וסודה.

לסיכום:

אנחנו מוקפים במכונות אוטומטיות לשתייה, למזון, לקפה. מאחורי כל מכונה יעילה כזו מסתתרת היסטוריה ארוכה ומפותחת, אשר הופכת אותה למעניינת הרבה יותר ממה ששיערתם בתחילה, לא?